החלטה בתיק ת"א 777-06

1.         בפניי בקשה, שהוכתרה על ידי עו"ד יורם נור (להלן: "המבקש") כ"בקשה לתיקון פרוטוקול", ובמסגרתה מציין המבקש, כי חלה טעות בהגדרת תתי חלקות 116ז'1 ו-116ז'2 בפסק הדין החלקי מיום 07/10/11, כפי שאף התבקש בדיון מיום 31/10/11.

            לטענת המבקש, בית המשפט הגדיר את תתי החלקות כ-116א' ו-ב', מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "הנתבע") הגדיר את תתי החלקות כ-ב/116א' ו-ב/116ב', ואילו מר משה חלק (להלן: "התובע") הגדיר את תתי החלקות כ-116ז'1 ו-116ז'2. עוד טוען המבקש, כי בכל כתבי הטענות, הן של התובע והן של הנתבע, והן בסעיף 4 לנספח ב' לתצהירה של הגב' זערור, עדת הנתבע, מופיע חלקה 116ז'2 135 מ"ר.

            לנוכח האמור טוען המבקש, כי על בית המשפט לקבוע, כי תת החלקה המקורית, שהייתה בת 720 מ"ר, שנרכשה ממר מזרחי ושנגרעו ממנה 90 מ"ר לטובת התובע, תיקרא 116ז'2, ואילו התוספת, בת 135 מ"ר, תיקרא 116ז'1.

2.         הבקשה הועברה לתגובת הצדדים שכנגד. עיזבון המנוחה, שושנה (רוזה) קופרשמיט ז"ל ומר יונתן ברקאי (להלן: "המשיבים") מתנגדים לבקשה, הן לנוכח המועד בו הוגשה הבקשה והן לגופו של עניין.

3.         בקשת המבקש אינה מתמצית בבקשה לתיקון פרוטוקול, כפי שהוכתרה בכותרת הבקשה, כי אם הינה במהותה בקשה לתיקון פסק דין, שניתן בהסכמת הצדדים במערכת היחסים שבין התובע והמשיבים.

4.         בבקשה מציין המבקש, ככל הנראה מחמת טעות קולמוס, כי התיקון המבוקש מתייחס לפרוטוקול דיון מיום 07/10/11, ואולם בפועל, פרוטוקול הדיון ופסק הדין שניתן בהסכמה הינם מיום 10/07/11.

            המבקש לא צירף לבקשה בקשה להארכת מועד, והטעם היחיד שהועלה על ידו בהתייחס למועד הגשת הבקשה הינו הטענה, כי העלה את הצורך בתיקון הפרוטוקול בדיון שהתקיים ביום 31/10/11.

5.         לאחר ששבתי ועיינתי בבקשה, בתגובה ובפרוטוקול הדיון מיום 10/07/11, הגעתי לידי מסקנה, כי אין מנוס מלהורות על דחיית הבקשה.

6.         בקשה לתיקון פסק דין יש להגיש, מכוח הוראת סעיף 81 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, תוך 21 יום מיום מתן פסק הדין. הארכת מועד להגשת הבקשה לתיקון פסק דין אפשרית רק אם קיימים "טעמים מיוחדים", כפי שנקבע בתקנה 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

7.         הבקשה הוגשה בחלוף למעלה מ-5 חודשים מתום המועד להגשת בקשה לתיקון פסק דין. על כן, היה על המבקש לשכנע את בית המשפט בקיומם של טעמים מיוחדים לאיחור בהגשת הבקשה.

            העלאת הטענה בדבר הצורך בהגשת בקשה לתיקון הפרוטוקול בדיון שהתקיים ביום  31/10/11, לאחר מתן פסק הדין ושעה שהמשיבים לא היו צד לדיון, אינו מהווה טעם לאיחור. זאת ועוד, ממועד מתן פסק הדין, שניתן בהסכמת התובע והמשיבים ביום 10/07/11, חלפו עד ליום 31/10/11 למעלה מ-3 חודשים, ואין בנימוק האמור כדי להצדיק את האיחור בהגשת הבקשה.

8.         הבקשה הוגשה, מטעמים לא ברורים, על ידי המבקש, שהינו ב"כ התובע, ולא על ידי התובע בעצמו. לנוכח העובדה, שמדובר במחלוקת עובדתית ברורה, היה על התובע לתמוך את הבקשה בתצהיר, והדבר לא נעשה.

9.         משהבקשה לא הוגשה במהלך התקופה הקבועה, ומשלא ניתן, אפוא, הסבר מדוע לא הוגשה הבקשה כנדרש ובתוך המועד הקבוע, לא ניתן להידרש לבקשה.

10.        בחנתי אף את הטעויות הנטענות בפסק הדין.

            סבורני, כי גם אם היה התובע מתגבר על הקושי הנעוץ במועד בו הוגשה הבקשה, ספק אם ניתן היה להיעתר לבקשת התיקון לגופה, שעה שהמשיבים מתנגדים לתיקון האמור והתיקונים המבוקשים אינם בגדר טעות טכנית גרידא, לאור דברי ב"כ הנתבע בפרוטוקול הדיון מיום 10/07/11, ומשהמדובר, אפוא, בתיקון מהותי ודרסטי. וראה: רע"א 9078/08, טובה פינקלשטיין נ' טיב בית חרושת לנקניק ובשר מעושן-שותפות מוגבלת (פרסום נבו), 10/04/09.

11.        לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

            בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

12.        המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ב, 22 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: